דוד כגיבור על:

 

נראה כי סיפור דוד מזכיר מעט מסיפורה של סינדרלה. בשני המקרים, כשהגיעו לחפש מישהו מיועד (מלך/מלכה) חיפשו קודם כל אצל האחים/ האחיות של הגיבור/ה האמיתי/ת. בשני הסיפורים, הגיבורים מוצגים כ"אנדר-דוג". דמויות יפות נפש ויפות מראה, אך צנועות בהתנהגותן וביחסן לסביבה. בשתי הדמויות, החמלה מוצגת כתכונת אופי המובילה את הדמות ואת קבלת ההחלטות שלה. לשני הסיפורים יש "סוף טוב" ובשניהם זוכים הגיבורים להכרה ולמקומם הראוי.

 

ממקרה הרקולס, אפשר ללמוד מהדמיון ביניהם כי שניהם השתמשו בהגנה עצמית כטקטיקה על מנת להגן על עצמם. אצל הרקולס האריה ניסה להרוג אותו אך הרקולס חנק את האריה על מנת להגן על עצמו. דומה המקרה של דוד , גוליית איים על חייו של דוד עם גרזן ואמר שהוא הולך להרוג את דוד, אך דוד לא ויתר הוא קלע אליו אבן והרג אותו. אפשר ללמוד מהדמיון בין הרקולס לבין דוד שהם שניהם היו במצב שאין להם איך לצאת מהסיטואציה שהם עומדים למות כי מי שנלחם בהם היה מוכן, אחד היה עם נשק והאריה דחק אותו לפינה. אפילו שגם לדוד וגם להרקולס לא היה כמעט סיכוי שניהם נלחמו במעט שהיה להם ושניהם הצליחו. שניהם לא איבדו תקווה.