דוד ומפיבושת:

 

היחס של דוד למפיבושת הוא יחס טוב והוגן. דוד תמיד זכר את הברית שהייתה לו עם יהונתן לפני שיהונתן נהרג. הברית אמרה שהם תמיד יישמרו על צאצאיהם אחד של השני לא משנה מה יקרה. יהונתן, שהיה כנראה חברו הכי טוב של דוד, נהרג במלחמה ביחד עם אביו שאול. דוד חיפש הרבה זמן צאצא של יהונתן, עד שהוא מצא את מפיבושת שהיה נכה רגליים.  יחסו של דוד למפיבושת היה יחס טוב מאוד שכל אחד היה רוצה לקבל. מפיבושת היה עני, בלי כמעט רכוש, עד שהגיע דוד. דוד הביא לו את כל השדות שהיו שייכים ליהונתן ושאול, הוא נתן לו בית יפה ועוד הרבה דברים ששיקמו אותו מהעוני. דוד כנראה התייחס ככה למפיבושת כי הוא ריחם עליו. גם אביו וגם סבו נהרגו במלחמה, אין לו כלום, הוא עני ונכה ויכול להיות שהרגיש קצת אשם, הרי הוא "לקח" את המקום שלו במלוכה. נכון שמפיבושת לא היה יכול להיות מלך בגלל הנכות שלו, אך כנראה הוא הרגיש חייב לו משהו. עוד סיבה יכולה להיות שדוד רצה להראות לעם שלו שהוא לוקח מישהו נכה רגליים ועני ונותן לו את כל מה שמגיע לו במיוחד שזהו נכדו של שאול. דוד מנסה להגיד לתומכי שאול שהוא עוזר לא רק לתומכים שלו אלא גם לתומכים של שאול ועוזר לצאצאים שלו וככה גם מנסה ללכד את העם (תומכי שאול ותומכי דוד) ומצליח למלוך על כולם.